<h1>חדושי רבינו יונה — סנהדרין</h1>
<h2>דף ב:</h2>
[סנהדרין ד' ע"ב] מה לראות בשתי עיניו. פירש"י ז"ל כדרך שהקב"ה בא לראותך כך בא ליראות לך מה הוא רואה אותך כשהוא שלם אף אתה רואה אותו בשני עינים. ואין הפי' כך, דל[י]ראות אומר כנגד יֵר0אה ולראות כנגד יִרְאה, ויֵר0אה כנגד ראיית הקב"ה כדכתיב יראה כל זכורך שהם (י)[נ]ראים אליו והוא רואה אותם ראיה שלימה. אלא כך הוא, כדרך שבא כל זכורך ליראות לגמרי, כלומר שהם באים ליראות למי שיראם בראיה שלימה, כך בא לראות, כלומר לכך הוא בא לראות בראיה שלימה בשני עינים.
<h2>דף ה.</h2>
[סנהדרין ט"ו ע"א] אדם יודע שאין ערך לכלי, ומשום הכי נותן דמיו, מסתברא הוא כר"מ דס"ל אין אדם מוציא דבריו לבטלה, ותימא הוא דבפ' השולח (לח:) אתמר נמי המקדיש עבדו יצא לחירות מ"ט גופיה לא קדוש לדמי לא קאמר דליהוי עם קדוש קאמר, ומותבי' עלה דקתני המקדיש עבדו [כו'] ומוקי לה הא כר"מ דאין אדם מוציא דבריו לבטלה, אלמא רב לאו כר"מ ס"ל והכא משמע דס"ל כר"מ. ואיכא מאן דאמר דתרי אמוראי נינהו אליבא דרב והכא רב גידל והתם רבא. ואיכא מאן דס"ל דהכא לדברי ר"מ קאמר כדמוקי לה למתני' כר"מ. ותימא הוא א"כ הו"ל למימ' לדברי ר"מ.
<h2>דף כ.</h2>
[סנהדרין ט"ו ע"א] אדם יודע שאין ערך לכלי, ומשום הכי נותן דמיו, מסתברא הוא כר"מ דס"ל אין אדם מוציא דבריו לבטלה, ותימא הוא דבפ' השולח (לח:) אתמר נמי המקדיש עבדו יצא לחירות מ"ט גופיה לא קדוש לדמי לא קאמר דליהוי עם קדוש קאמר, ומותבי' עלה דקתני המקדיש עבדו [כו'] ומוקי לה הא כר"מ דאין אדם מוציא דבריו לבטלה, אלמא רב לאו כר"מ ס"ל והכא משמע דס"ל כר"מ. ואיכא מאן דאמר דתרי אמוראי נינהו אליבא דרב והכא רב גידל והתם רבא. ואיכא מאן דס"ל דהכא לדברי ר"מ קאמר כדמוקי לה למתני' כר"מ. ותימא הוא א"כ הו"ל למימ' לדברי ר"מ.
